החלטה בתיק ע"ח 10457-04-11

1.         בפני ערר מכוח סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), ה'תשנ"ו- 1996 (להלן: "חסד"פ"), המופנה כנגד החלטת בימ"ש השלום בנצרת (כב' השופט חנא סבאג), מיום 6.4.11, בתיק מ"ת 50336-02-11, לפיה שוחרר המשיב לחלופת מעצר בבית אמו ותחת פיקוחם של אמו ואחיו, בצירוף תנאים מגבילים נוספים.

2.         כפי המיוחס למשיב בכתב האישום, הרי שביום 21.2.11, בסמוך לשעה 12:10, התפרץ המשיב לביתה של ... (להלן: "המתלוננת") כדי לבצע גניבה עת פתח את החלון של הסלון ונכנס דרכו, זאת לאחר שניסיונו להיכנס דרך חלון המטבח לא צלח.

            בהמשך לכך, נטל המשיב מארנקה של המתלוננת שטר של 200 ש"ח, ללא הסכמת המתלוננת.

            באותה עת, נכנסה המתלוננת לביתה והבחינה במשיב, אשר הצליח להימלט מהבית דרך חלון שהשאיר פתוח.

            זמן קצר לאחר מכן, השוטר מופיד אבו שרקי (להלן: "מופיד") הבחין במשיב מתקרב לעברו, המשיב ברח ממופיד עד שנעצר לאחר מרדף קצר, כאשר המשיב מתנגד למעצרו ומשתולל במקום כדי להכשיל את השוטר במילוי תפקידו כדין.

            במסגרת התנגדותו למעצר, איים המשיב בפגיעה שלא כדין בשוטר מופיד באומרו לו: "אני אזיין אותך, תזהר ממני אני אפתיע אותך" וזאת כדי להפחידו ו/או להקניטו.

            עת הובא המשיב לתחנת המשטרה, נערך חיפוש על גופו על-ידי השוטר שרון סיבוני (להלן: "שרון") ונמצא כי המשיב החזיק על גופו סכין עם להב באורך 7 ס"מ הניתן לקיבוע.

            לאחר ביצוע החיפוש, העליב המשיב את השוטר באומרו: "מה אתה רוצה ממני בן זונה, אמא שלך זונה" וכן תקף את השוטר שרון בכך שהדף אותו, נשכב על הרצפה ובעט בו ברגליו.

            לאחר שהשתלטו השוטרים על המשיב, ביקשו השוטרים אלכס קראוס ושרון לצלם את המשיב בהתאם להוראת קצין החקירות, אך המשיב התנגד לכך ואיים בפגיעה שלא כדין בגופו של שרון עת אמר לו: "אני לא עמי שאתה מכיר אני בחוץ מוריד אותך".

            בעקבות המפורט, יוחסו למשיב עבירות של התפרצות למגורים לבצע עבירה, גניבה, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, איומים, החזקת סכין למטרה לא כשרה, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו.

3.         ב"כ העוררת מבקש בהודעתו לשנות החלטת בימ"ש קמא שהורה על שחרור המשיב ממעצרו למרות הקביעה בדבר קיומה של מסכת מוצקה של ראיות טובות לכאורה, עברו המכביד של המשיב הכולל 3 מקרי בריחה ממשמורת חוקית, שני מקרי הפרת תנאי שחרור בערובה וכן שני מאסרים מותנים ברי הפעלה התלויים ועומדים נגדו במועד ביצוע העבירות המיוחסות לו, וכן למרות העובדה שהמשמורנית שהוצעה והתקבלה בסופו של יום הינה אמו של המשיב שנמצאה לא מתאימה כבר בחקירתה הנגדית.

            נטען, כי טעה בימ"ש קמא בהתעלמו ממסוכנות המשיב העולה מעברו כמפורט לעיל, כאשר לחובת המשיב שלל עבירות חמורות הנוגעות לאלימות ולרכוש ושעה שביצע את המיוחס לו עת תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים מותנים.

            עוד נטען, כי שגה בימ"ש קמא בקובעו כי אמו של המשיב ראויה לשמש משמורנית למרות חוסר התאמתה לאור מצבה הרפואי ולאור העדר סמכותיות כלפי המשיב.

            לאור האמור, מבוקש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

4. בדיון בפני חזר ב"כ העוררת על הודעת הערר, הגיש את תיק החקירה, טען כי בנסיבות ולנוכח עברו המכביד של המשיב, ראוי היה לכל הפחות לקבל תסקיר מעצר, פרט לעבירת ההתפרצות, ישנו מכלול לרבות תקיפת שוטר ולגבי איומים ישנה הסכמה, המחלוקת היחידה הינה בנוגע להתפרצות לדירה אשר קדמה לכל האירועים הנ"ל.

            ב"כ המשיב מצדו טען, כי המתלוננת נחקרה ואמרה שהאיש שראתה בתחנת המשטרה אינו האיש שראתה כי פרץ לביתה, נערך מסדר זיהוי תמונות ובו המתלוננת הצביעה אמנם על תמונת המשיב ואמרה שהעיניים שלו דומות לעיניים של הפורץ שהיה אצלה.

            לכך השיב ב"כ העוררת, כי אין סימוכין לקיומו של מפגש בין המתלוננת לבין המשיב בתחנת המשטרה, המתלוננת אמרה בחקירתה כי ראתה מישהו עצור, לא יודעים בוודאות שמדובר על אותו אחד שהיא ראתה, נערך מסדר זיהוי תמונות, בו המתלוננת הצביעה על המשיב, היא זיהתה אותו. 

            הוסיף וטען ב"כ המשיב, כי הוא יצא מנקודת הנחה שיש ראיות לכאורה לעניין עבירת האיומים ועבירת הסכין, המשיב אמר באחת האמירות שהסכין גם להגנה עצמית.

            בעניין זה השיב ב"כ העוררת, כי ביותר ממקום אחד טוען המשיב כי הוא החזיק את הסכין לצורך הגנה עצמית היות ויש אנשים המחפשים אותו.